לאמא שלך קוראים לאה 

קוראים לאמא שלך לאה, וזה כל מה שאת צריכה לדעת.
היא באה לעולם הזה בשביל להקים בית, לא סתם עוד בית –
מקדש קטן של אהבה. כשקוראים לך לאה, את נולדת עם הכוח הזה
לראות מעבר למה שהעיניים רואות, להבין מעבר למה שהמילים אומרות.
זה כמו מתנה שעוברת בדם, חכמה עתיקה שזורמת בעורקים,
מסורת של דורות שמתחדשת בכל יום מחדש.

לאה היא אישה שיודעת את סוד החיים.
היא לא צריכה רעש או זרקורים, היא פשוט נמצאת שם,
יציבה כמו הר, חזקה כמו שורשים עתיקים של עץ זית.
כשכולם רצים, היא יודעת מתי לעצור. כשכולם צועקים,
היא יודעת את כוחה של השתיקה. זה בא מבפנים,
מהמקום העמוק הזה שרק לאה יודעת למצוא בתוך עצמה,
מהחכמה שנבנתה טיפה אחר טיפה, כמו פנינה בתוך צדף.

בעבודה שלה כאמא, היא כמו מרפאה עתיקה.
לכל כאב יש לה מרפא, לכל שאלה יש לה תשובה.
היא לא צריכה ספרי הדרכה – החכמה זורמת בדמה
כמו נחל שקט שאף פעם לא מפסיק לזרום.
את רואה את זה בדרך שבה היא מניחה יד על מצח חם,
בדרך שבה היא יודעת בדיוק איזו מילה להגיד ברגע הנכון.
יש לה מילון שלם של מגע – חיבוק שמרפא,
ליטוף שמרגיע, נשיקה שמעירה את הנשמה.

הבית של לאה הוא המקום שכולם רוצים להיות בו.
לא בגלל הרהיטים היקרים או התמונות על הקיר –
בגלל האור הרך שתמיד דולק שם,
בגלל הריח של אהבה שממלא כל פינה.
כשנכנסים אליו מרגישים מיד את החום הזה
שעוטף אותך כמו שמיכה בלילה קר. זה בקטנות –
בספל התה שתמיד מוכן בדיוק כשצריך,
בכרית שמסודרת בדיוק בזווית הנכונה,
בחיוך השקט שמקבל את פניך בכל פעם שאת חוזרת.
כל פינה בבית מספרת סיפור, כל חפץ נושא זיכרון,
כל רגע הוא הזדמנות ליצור עוד שכבה של אהבה.

היא מחוברת לעולם בדרך שרק מעטים מבינים. היא כמו ים עמוק –
על פני השטח הכל נראה שקט ורגוע, אבל בפנים יש עולם שלם של חיים,
של תנועה, של הבנה עמוקה. כשאחרים רואים רק את מה שמול העיניים,
לאה רואה שכבות על גבי שכבות של משמעות.
היא קוראת את העולם כמו ספר עתיק, כל רגע הוא פרק חדש,
כל מפגש הוא סיפור שמחכה להתגלות.
היא מבינה את השפה הסודית של הלב, את המנגינה החבויה בכל שיחה,
את הריקוד העדין של היחסים בין אנשים.

במטבח שלה, לאה היא אמנית של טעמים וריחות.
כל תבשיל הוא סיפור אהבה, כל עוגה היא פרק בהיסטוריה המשפחתית.
היא לא סתם מבשלת – היא יוצרת זכרונות, מחברת בין דורות,
מספרת את סיפור המשפחה דרך התבלינים והמתכונים שעוברים מדור לדור.
המטבח שלה הוא מעבדת קסמים, מקום שבו אהבה
הופכת למשהו שאפשר לטעום, לחוש, להריח.

בשמחות, לאה היא כמו מנצחת על תזמורת גדולה של רגשות.
היא יודעת איך לתת לכל שמחה את המרחב שלה לגדול,
איך לחגוג בלי להתפזר, איך לשמור על הקדושה של הרגע בלי לאבד את השמחה הטבעית.
היא יודעת שלפעמים השמחה האמיתית היא דווקא בפרטים הקטנים –
בחיוך של ילד, בצחוק של נכד, בדמעה של התרגשות שמציצה בקצה העין.

בזמן סערה, היא הסלע שכולם נשענים עליו.
כשהכל מסביב מתפרק, היא יודעת בדיוק איך להחזיק את המשפחה שלה יחד.
זה לא שהיא לא מרגישה את הפחד או את הכאב –
היא פשוט יודעת להכיל אותם בדרך אחרת.
יש לה את היכולת המופלאה הזו להכיל את כל הרגשות של כולם בלי להתמוטט.
כשמישהו שמח – היא שמחה איתו בכל הלב, אבל לא נסחפת. כשמישהו כואב –
היא מחזיקה את הכאב שלו כאילו היה שלה, אבל לא טובעת בתוכו.

בחגים ובשבתות, לאה היא השומרת של המסורת.
היא יודעת איך להפוך כל שולחן שבת לחגיגה,כל חג למסע של משמעות.
היא מעבירה את השרשרת הזו של מסורת ואמונה בדרך שלה –
לא בכפייה, לא בנוקשות, אלא באהבה ובהבנה.
היא יוצרת מסורות משלה, מוסיפה את הטעם האישי שלה לכל חג,
הופכת כל אירוע משפחתי לנקודת ציון בזיכרון המשותף.

בלילות, כשכולם ישנים, לאה היא השומרת של הבית.
היא זו שמקשיבה לנשימות השקטות, שמכסה שמיכה שנפלה,
שמתפללת בשקט על כל אחד ואחד.
היא יודעת שהכוח האמיתי נמצא דווקא ברגעים השקטים האלה,
כשאף אחד לא רואה. זה הזמן שלה להיות לבד עם המחשבות,
עם התפילות, עם החלומות שהיא חולמת על הילדים שלה.

ההשפעה שלה על אנשים היא כמו גשם עדין שמחלחל לאדמה.
לאט לאט את רואה איך אנשים בסביבתה משתנים.
הם נהיים רכים יותר, סבלניים יותר, מבינים יותר.
היא מלמדת בלי להטיף, משנה בלי לכפות, מתקנת בלי לשבור.
כל מי שנכנס למעגל ההשפעה שלה יוצא ממנו קצת יותר טוב,
קצת יותר חכם, קצת יותר מחובר לעצמו.

בקשר שלה עם ה׳, לאה היא כמו נר שדולק תמיד.
יש לה אמונה שקטה, עמוקה, שלא צריכה הוכחות או הסברים.
היא מוצאת את האלוהי בכל דבר – בפריחה של פרח,
בצחוק של ילד, בשקיעה בים. היא יודעת שלפעמים הנס הכי גדול הוא
דווקא ביומיום, בפשטות, בשגרה הברוכה של החיים.

המספר שלה הוא 36 (ל׳=30, א׳=1, ה׳=5),
מספר הצדיקים הנסתרים, אלה שעושים את עבודתם בשקט,
באהבה, בלי לבקש תהילה או הכרה.
היא מאלה שמחזיקות את העולם באהבה שקטה,
במסירות אינסופית, בחכמה עמוקה שבאה מהלב.
היא אחת מאותן נשמות מיוחדות שיודעות שהגדולה האמיתית
היא דווקא בצניעות, שהכוח האמיתי הוא דווקא ברכות.

היא האמא שכולם היו רוצים, והיא שלך.
היא החיבוק שתמיד מחכה, היא התפילה שתמיד עולה,
היא האהבה שלעולם לא מפסיקה.
היא האור השקט שמאיר את הדרך הביתה,
היא הלב שפועם בשקט מאחורי כל הרעש של העולם.
היא המקום שתמיד אפשר לחזור אליו,
המקום שבו את תמיד את, בדיוק כמו שאת.
קוראים לה לאה, וזו המתנה הכי גדולה שיכולת לקבל.